אדום, ירוק, כתום, צהוב. בסדר הזה. אלה הצבעים שילדים קוראים להם "טעים"

המדע של תפיסת צבע אצל ילדים – וההשלכות על מה שאתם שמים על הצלחת

ילד בן ארבע מסתכל על שתי קעריות. אחת עם פטרוזיליה ושומשום. השנייה עם עגבניות שרי, גזר וגרגירי תירס.  אתם יודעים בוודאות איזו תיכנס לפה.

אבל למה? התשובה איננה "כי אחת טעימה יותר". התשובה נחבאת בתוך מנגנון תפיסה ויזואלי שונה לחלוטין מזה  של המבוגר

הצבעים שמדברים לילד | וולש ועמיתיה, 1990 ,Skills Motor and Perceptual

מחקר מכונן שערכו וולש, טומה, טובסון וסונדהי )Sondhi & Tuveson ,Toma ,Walsh )ופורסם בכתב העת Perceptual Skills Motor and( כישורי תפיסה ומוטוריקה(, בחן את העדפת הצבעים של 120 ילדים, מחולקים שווה בשווה לפי גיל )5 ו9-(,  מין ושלושה סוגי ממתקים שונים.

הממצא, מובהק סטטיסטית באופן חד: ילדים מעדיפים מזון בצבעים אדום, ירוק, כתום וצהוב – בסדר הזה בדיוק. לא פעמיים. לא פעם נוספת. בסדר הזה. ולא תלוי בגיל, במין, או בסוג המאכל. זאת תבנית מובנית של תפיסת המוח של ילד צעיר.

למה דווקא הצבעים האלה? | פסיכולוגיה אבולוציונית של תפיסת מזון

ההסבר המקובל בקרב חוקרי הפסיכולוגיה האבולוציונית של תזונה הוא פשוט: אלה הצבעים של המזון הבטוח והמזין בטבע. אדום – פירות בשלים, עגבניות, פלפלים. צבעים של פרי מתוק, מלא חיים, ערך קלורי. 

ירוק – עלים בריאים, ירקות לא רעילים. הצבע ה"בטוח" של ממלכת הצומח )בניגוד לצבעים שחורים, אפורים או כחולים שבטבע  מסמלים רעל או ריקבון.

כתום וצהוב – גזרים, פלפלים, תירס, פירות הדר. עשירים בויטמין A ו-C. 

המוח של הילד הצעיר עדיין פועל לפי הקוד הראשוני הזה. אדום צועק "מתוק ובטוח". ירוק אומר "צמחי טרי". כתום אומר "אנרגיה".  צהוב אומר "מתוק קל".

חיּות הצבע – לא רק הגוון | מחקרים צרפתיים על vividness

מחקר צרפתי שבחן את שלושת מימדי הצבע – בהירות, רוויה וחיּות )vividness )- במזון לילדים, מצא שככל שהצבע חי וצבעוני  יותר, כך עולה ה"השערת טעם" שהילד מייחס לו. 

צבעים עמומים, חיוורים, מעוטי ברק – מתפרשים אצל הילד כ"לא טעים" או "ישן". צבעים חיוניים, רוויים, מבריקים – מתפרשים  כ"טרי וטעים".

זאת הסיבה שילד יבחר עגבנייה אדומה זוהרת על פני עגבנייה כתומה דהויה – גם אם בפועל הכתומה מתוקה יותר. ההשלכות המעשיות

הצלחת האידיאלית לילד בן 2-7 איננה רק צבעונית. היא מאוכלסת בצבעים הנכונים: 

אדום – עגבניות שרי, פלפל אדום, תות, אבטיח, רימון.

ירוק – מלפפון, ברוקולי, אפונה, פטרוזיליה, אבוקדו, ענבים ירוקים. 

כתום – גזר, פלפל כתום, מנגו, תפוז, דלעת. 

צהוב – תירס, אננס, פלפל צהוב, גבינה צהובה, ביצה

ארבעת הצבעים האלה, חיוניים ומבריקים, על איזורים נפרדים על הצלחת – הם פלטת המנצחים שהילד מקודד מראש כ"כדאי לטעום". מה לקחת מכאן 

תפסיקו לשבור את הראש על "מה הילד אוהב" ותתחילו לחשוב על מה הוא רואה. הוא רואה צבעים. הוא מקודד אותם. ואם תיתנו לו  את הצבעים שהמוח שלו תפס מראש כ"מזון מצוין" – הוא ייתן להם הזדמנות. 

הצלחת היא לא רק כלי הגשה. היא לוח צבעים שמדבר עם המוח של הילד בשפה שלו. ההורה שמבין את זה – מפסיק לבשל לפי מה  שהוא חושב שטעים, ומתחיל לסדר לפי מה שהילד תופס כמזמין.

Walsh, L.M., Toma, R.B., Tuveson, R.V. & Sondhi, L. (1990). Color preference and food choice among children. :מקורות Perceptual and Motor Skills. | Brunk & Møller (2019), Technical University of Denmark, Food Quality and Preference | French research on the three-dimensional character of color (brightness, saturation, vividness) in children's food .perception | Wansink, Kniffin, Shimizu & Zampollo (2012), Cornell University, Acta Paediatrica