אל תשחק עם האוכל!" – המשפט שהמדע מבקש לבטל
איך משחק במזון – דווקא משחק – הוא הדרך הקצרה ביותר לקבלה תזונתית
המשפט הזה נאמר אלף פעם בכל מטבח: "אל תשחק עם האוכל!" נראה לנו ברור: אוכל זה לאכול, לא לשחק. ואז מגיע המחקר – ומפיל את הקלף הזה לחלוטין
מהפכת ה-Play Sensory | פרופ' הלן קולתארד, אוניברסיטת Montfort De
פרופ' הלן קולתארד )Coulthard )מאוניברסיטת Montfort De באנגליה ביססה בשורה של מחקרים תופעה ברורה: ילדים שמשחקים עם המזון – מקבלים אותו טוב יותר. במחקר שפורסם ב-Appetite תחת הכותרת "2017 ,Sealy & Coulthard!" (food your with Play), ילדי גן שיצרו תמונות מפירות וירקות במשחק חופשי – טעמו אחר כך פירות וירקות יותר מאשר קבוצת ביקורת. בניסוי קליני אחר בן חמישה שבועות )2018 .,al et Coulthard), הילדים שעסקו במשחק חושי אהבו משמעותית יותר פירות בסופו, לעומת קבוצת ביקורת.
המסר: המגע עם המזון – בלי לחץ לטעום אותו – מפחית את הזרּות שלו.
למה זה עובד? המוח של הילד לומד "ביד"
הילד הצעיר חי בעולם של חוויה חושית. מה שהוא נוגע בו – הוא מכיר. מה שהוא מכיר – הוא בוטח בו. מה שהוא בוטח בו – הוא טועם. הסדר הזה אינו "טריק חינוכי". הוא ההליך התפתחותי בסיסי. קוגניציה מתחילה ביד, לא בפה.
ההורה שאוסר על הילד "לשחק עם האוכל" – בלי לדעת זאת – חוסם את התהליך הזה. הילד נשלח לפסוק על המזון בעיניים בלבד. ובלי המגע – הוא לא מכיר. ובלי שהוא מכיר – הוא לא יטעם
משחק משותף סביב האוכל הוא דבק חברתי
המחקר על משחק חושי במזון לא נעצר ביחיד. כשילדים משחקים סביב האוכל יחד – עם בני משפחה או חברים – נוצר משהו מעבר לקבלה תזונתית: נוצר קשר. מחקר של דייזלי והאוסטון-פרייס )2015 ,Price-Houston & Dazeley )שפורסם ב-Appetite הראה שילדים שחולקים פעילות חושית סביב מזון מפתחים אסוציאציות חיוביות הדדיות – המזון נצבע ברגש החיובי של החברה החברתית. בקנה מידה רחב יותר, מחקרי commensality( אכילה משותפת( מראים שחוויה משותפת של מזון בגיל הרך נטמעת כזיכרון של חום ושייכות המלווה את הילד לבגרות.
שני ילדים שמסדרים יחד פרצוף על צלחת מירקות, אחים שבונים יחד "סירת אוכל", אמא שחותכת פלפלים עם בתה – הילד אינו רק לומד שהפלפל בטעים. הוא לומד שהאוכל הוא מקום של חיבור.
מה לקחת מכאן
המשפט "אל תשחק עם האוכל" אינו חכמה הורית. הוא מחסום התפתחותי – ומחסום חברתי.
ילד שמרגיש שהצלחת היא שלו – שהוא יוצר אותה, לא רק מקבל אותה – הופך את האוכל מאיום לחפץ אישי. וכשהמשחק משותף – הילד קושר את האוכל לאהבה. הצלחת היא לא רק כלי הגשה. כשהיא מזמינה משחק – היא הופכת לכלי קבלה. וכשהמשחק משותף – היא הופכת לכלי קשר.
Coulthard, H. & Sealy, A. (2017). Play with your food!. Appetite, 113. De Montfort University. | Coulthard, H. & Thakker, D. :מקורות (2015). Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics, 115(7). | Coulthard, H., Williamson, I., Palfreyman, Z. & Lyttle, S. (2018). Evaluation of a pilot sensory play intervention. | Dazeley, P. & Houston-Price, C. (2015). Appetite. | Fischler, C. – Commensality .research
